<h1>ארחות חיים דין רבית סימן ה'</h1>
<h2>דף סט:</h2>
ומותר לישראל לומר לחבירו טול דינר ואמור לפלוני שילוה לי מעות וכן מותר לומר לחבירו טול דינר והלוה לפלוני מעות שלא אסרה תורה אלא רבית הבאה (ממלוה ללוה) [מלוה למלוה] ודוקא בזה הענין שהלוה (אינו) מתחסר והמלוה אינו מתרבה או כשהמלוה מתרבה ואין הלוה מתחסר. אבל אם הלוה מתחסר והמלוה מתרבה אסור ואפילו על ידי (דבר) אחר.
<h2>דף עא.</h2>
ואסור ליקח רבית מישראל משומד דלא נפיק מכלל לא תשיך לאחיך אע"פ שחטא ישראל הוא וכן לגט ולחליצה ולקדושין ישראל גמור הוא. ואם לוה מישראל מעות על ידי גוי או אפי' ישראל שלוה מישראל חבירו על ידי גוי מותר ליקח רבית מן הגוי (דמתוך) שאין שליחות לגוי מה אתם בני ברית אף שלוחכם בני ברית. ואם ישראל עצמו או המשומד בא לפדות משכונו אל יזכור לו שום רבית אלא יאמר לו קנהו מידי בכך וכך אם תרצה. [כך] כתב הר"ש ז"ל. והרשב"א ז"ל כתב בשם רבו שמותר להלוותו ברבית והביא ראיה מכאן איזהו מין שמורידין אותו זה העובד ע"ז אם גופו שרי [לאבד] ממונו לא כ"ש. ונראה לי שיש לו להביא ראיה מן הירושלמי ע"כ.
<h2>דף עא:</h2>
כתב הרמנ"ע ראובן שטען לשמעון פעם אחת הבאתי לך משכון של גוי ולאחר זמן פדיתי המשכון ממך ונתתי לך רבית ולאחר כן לא נתן לי הגוי רבית כלל ועתה אני תובע לך הרבית שתחזירהו לי וראובן השיב באותה שעה שפדית ממני המשכון אמרתי לך אם נותן לך [הגוי] רבית אז תתן לי ואם לאו אל תתן לי ואתה אמרת כן נותן לי הגוי(ם) רבית דין הוא שאפי' נותן הגוי(ם) רבית לשמעון אסור ליתן לראובן ואסור לראובן לקבלו אם לא בשעה שהלוה המעות שמעון מראובן על המשכון היה מס[ת]לק (על הממושכן) [מן המשכון] לגמרי ודומה כאלו מכרו לו ואין לו עסק לשמעון על זה המשכון כלל אז יש לו ליתן לראובן מה שנתן [לו] הגוי עכ"ל.
